מדריד היא שולחן שלא נגמר, וארבעה ימים מספיקים כדי לטעום את כל הרבדים: זחילת טאפאס בסמטאות העתיקות, השווקים המקורים, מטבח החורף המסורתי, השוקולטריות ההיסטוריות והוורמוט מהחבית. הרכבנו מסלול שמפזר את האכילה יפה, עם מספיק הליכה בין הביסים.
לפני שיוצאים, כדאי לקרוא את מדריך האוכל והטאפאס ואת מדריך הטאפאס של לה לטינה, ולתכנן את התנועה במדריך התחבורה.
סקירת מסלול
| יום | אזור | החוויה החתומה |
|---|---|---|
| 1 | לה לטינה | זחילת טאפאס בקאבה באחה |
| 2 | המרכז ההיסטורי | בוקדיו דה קלמארס בכיכר מאיור |
| 3 | מטבח מדרילני | קוסידו מדרילניו בצהריי חורף |
| 4 | צ’ואקה וסלמנקה | שוק גורמה וטאפאס מודרני |
יום 1: לה לטינה וזחילת הטאפאס
מתחילים בלב עולם הטאפאס של מדריד, רובע לה לטינה. אם זה יום ראשון, האזור מתמלא אחרי שוק אל ראסטרו, וזה הזמן הכי מדרילני לזחילת טאפאס.
אוכל: זחילת טאפאס לאורך רחוב קאבה באחה, בר אחרי בר, כל מנה עם כוס יין או ורמוט.
החוויה החתומה: זחילת טאפאס בקאבה באחה כמו המקומיים, מנה קטנה בכל בר, מפטטס בראבס דרך קרוקטס ועד גמבס אל אחיו. לא יושבים במקום אחד, נעים עם הזרם. פירוט במדריך לה לטינה.
סיור אופציונלי: סיור אוכל מודרך בלה לטינה שמחבר את ברי הטאפאס הנכונים עם סיפורי השכונה.
המלצת הוואו של היום: קאסה לוסיו או המסבאות הוותיקות של קאבה באחה, אבל הפנינה האמיתית היא לגלות בר טאפאס אחד קטן שאין בו תפריט באנגלית, מצביעים על מה שיש על הדלפק ופשוט טועמים. שם נמצא הטעם האמיתי.
יום 2: השווקים והמרכז ההיסטורי
יום של שווקים וכיכרות. מבקרים בשוק סן מיגל המקורה ליד כיכר מאיור, מקדש טאפאס גורמה תחת קונסטרוקציית ברזל היסטורית, וממשיכים בין הסמטאות של מדריד ההבסבורגית.
אוכל: טאפאס גורמה בשוק סן מיגל, ובוקדיו דה קלמארס באחד מברי כיכר מאיור.
החוויה החתומה: בוקדיו דה קלמארס בכיכר מאיור, כריך טבעות קלמארי מטוגנות בלחמנייה, המנה האיקונית של מדריד שאוכלים בעמידה עם מפית. פשוט, זול וטעים להפליא.
סיור אופציונלי: סיור שווקים שמחבר את סן מיגל עם שוק נוסף ודוכני הרחוב הכי טובים.
המלצת הוואו של היום: קאסה לברה (Casa Labra) ליד פוארטה דל סול, מסבאה מ-1860 המפורסמת בקרוקטס של בקלה ובטאחדות הדג המטוגן. עומדים בדלפק כמו שעשו כאן במשך יותר ממאה שישים שנה.
יום 3: מטבח מדרילני מסורתי
יום של אוכל חורף מסורתי. הצהריים מוקדשים לארוחה כבדה ואיטית, המנה הכי מדרילנית שיש, ואחריה מנוחה וורמוט. מומלץ לקרוא מראש את מדריך הקוסידו.
אוכל: קוסידו מדרילניו בצהריים באחת המסעדות הוותיקות שמתמחות בו, וורמוט מהחבית אחר כך.
החוויה החתומה: קוסידו מדרילניו בצהריי חורף, נזיד גרגירי חומוס, בשר וירקות שמוגש בשלושה שלבים, המנה שמחממת את מדריד מנובמבר עד מרץ. יושבים, אוכלים לאט, ולא מתכננים כלום לשעה שאחרי.
סיור אופציונלי: סיור מטבח מסורתי שמחבר את הקוסידו עם מנות חורף מדרילניות נוספות.
המלצת הוואו של היום: לה בולה (La Bola), טברנה משפחתית מ-1870 שמבשלת את הקוסידו שלה עד היום בסירי חרס אישיים על אש פחמים, בדיוק כמו פעם. אחת המסעדות המסורתיות האחרונות שנשארו נאמנות לשיטה.
יום 4: צ’ואקה, סלמנקה וגורמה מודרני
יום אחרון של מדריד העכשווית. מטיילים בשכונות מלסאניה וצ’ואקה עם בתי הקפה והשווקים המחודשים, וממשיכים לרובע סלמנקה האלגנטי לטאפאס גבוה יותר.
אוכל: טאפאס מודרני בשוק סן אנטון בצ’ואקה, וקינוח מתוק בשוקולטריה היסטורית.
החוויה החתומה: להתחיל בוקר בשוקו עם צ’ורוס, ולסיים ערב בשוק גורמה מחודש, כל התפרים של מדריד האוכלת ביום אחד. פירוט במדריך השוקולטריות.
סיור אופציונלי: סיור אוכל שמחבר את השווקים המחודשים עם ברי הטאפאס המודרניים של המרכז.
המלצת הוואו של היום: שוקולטריה סן חינס (Chocolatería San Ginés), פועלת ברציפות מאז 1894 ופתוחה כמעט מסביב לשעון. כוס שוקו סמיך עם צ’ורוס טריים בפנים הישן, פינה שהמדרילנים חוזרים אליה כבר יותר ממאה שנה.
אם נשאר מקום בבטן ובזמן, שווה להשלים עם מדריך המקומות הגדול ולסמן ברים לביקור הבא.